האגוז הנמרי – טייגרנאטס

היסטורית האגוז הנמרי – טייגרנאטס

ישנם איזכורים של אגוזים נמריים המיוחסים לתרבויות העתיקות של מצרים, פרס, הודו וסין. שם הן היו בשימוש הן כמזון והן כצמח בעל תכונות רפואיות וקוסמטיות שונות.

לפי מחקר של אוניברסיטת אוקספורד (1)  שפורסם בשנת 2014, מדובר במזון עתיק יומין המוכר משחר ההיסטוריה האנושית. המאמר טוען כי האגוז הנמרי היווה כ-80% מתזונתו של ה Nutcracker Man אחד מאבות אבותינו הרחוקים, שחי בטווח שבין 2.4 ל- 1.4 מיליון שנים לפנינו. כמובן שבאותה תקופה ניזון האדם ממגוון רחב של מזונות ולא רק מסוג אחד עיקרי, אך כפי הנראה, באזורים בהם גדלו פקעות האגוז הנמרי הן היוו חלק משמעותי מהתפריט.

 

לאורך ההיסטוריה עשו מגוון שימושים בפקעות האגוז הנמרי, כיום הן מעובדות ע”י ייבוש, קילוף וטחינה לקמח עדין, להכנת מגוון מאפים, נסחטות למשקה החלב הפופולרי, horchata de chufa בוולנסיה שבספרד וכן לסמודי, Smoothie ולמשקאות אנרגיה נוספים כמו, בירה, משמשות לגלידות ועוד. מפיקים מהן שמן למאכל ולבישול, ואף עושים בהן שימוש בתעשיית הקוסמטיקה, במיוחד כגורם מזין ומעכב הזדקנות. הן גם משמשות בתעשיית המזון לבעלי חיים, כמזון משובח לדייג נהרות ובתעשיית הטקסטיל. ניתן גם לקלות ולאכול את הפקעות כחטיף או בצורתן הטרייה.

תהליכי העיבוד שלהן כוללים בין היתר ייבוש, קילוף, השרייה וטחינה. מעניין לגלות שהאגוז הנמרי אינו מאבד מערכיו התזונתיים במהלך תהליכים אלה. נהפוך הוא, ההשריה והייבוש חיוניים להגברת התאמתו לעיכול ולספיגה על ידי נטרול הרכיבים מעכבי הספיגה המצויים בו. (2)

 

בריאות והרכב תזונתי

פקעות האגוז הנמרי אינן מכילות גלוטן ולכן מתאימות לאכילה ע”י חולי צליאק (במידה ומעובדות בתנאים מתאימים) ולאלו הרגישים לגלוטן ולחיטה גם כן. הן מתאימות לצריכה גם עבור בעלי רגישות, אלרגיה או אי סבילות לחלב ומוצריו וכן לאגוזים.

הפקעות עשירות בפחמימות, בשומנים רוויים וחד בלתי רוויים, בחלבון איכותי, בויטמיני C ו-E ובמינרלים כמו: אשלגן, גופרית, מגנזיום, ברזל וסידן; (2,3) במיוחד בהשוואה לפקעות אחרות כמו תפו”א, בטטה, קסבה, יוקה וארטישוק ירושלמי (4). יש בהן תכולה גבוהה של סיבים תזונתיים, בעיקר מהסוג הבלתי מסיס במים (5) וכן תכולה גבוהה של עמילן עמיד (resistant starch = RS). זהו עמילן פרה-ביוטי המשמש כמזון וכמצע לבקטריות הידידותיות במעיים שלנו. העמילן העמיד מסייע לעיכול תקין, משפר עמידות לאינסולין ותורם להפחתת רמות סוכר בדם.

ישנו מידע הקושר את האגוז הנמרי לשיפור במדדי סוכר בדם (6), הפחתה בלחץ הדם וברמות כולסטרול בדם (7), בעזרה במניעת רעב ומחסור תזונתי, בטיפול בבעיות קיבה ועיכול (2) . הוא נחשב גם כמכיל חומרים אנטי בקטריאליים (8).

אלרגיה לאגוז נמרי היא נדירה ביותר, על אף שישנו דיווח על כמה מקרים (9).

שימושים אפשריים

טעמן המתוק של הפקעות מתאים לשימוש כמזון במגוון אופנים, במיוחד בתעשיית האפייה. הקמח מתאים לתערובות של לחמים ומאפים שונים, גם נטולי גלוטן ובנוסף מאפשר להפחית בממתיקים המתווספים לתערובות השונות.

ניתן להכניס את קמח האגוז הנמרי לשימוש קבוע במטבח הביתי, בהכנת מגוון גדול של מאכלים ומאפים ביתיים. ישנם יותר ויותר מתכונים זמינים לשימוש בקמח האגוז הנמרי.

ראה מתכונים עם אגוז נמרי – טייגרנאטס

לסיכום –

פקעות האגוז הנמרי הן מזון איכותי ביותר עבור כלל האוכלוסיה, עם דגש על אנשים שהם: חולי צליאק, סוכרתיים, רגישים לגלוטן, לנמנעים מגלוטן מסיבות שונות, פליאוליתים, צמחונים, טבעונים, טבעונאים, בעלי רגישויות שונות במערכת העיכול, מתאים לרגישים ל FODMAP’s, לבעלי אלרגיות שונות למזון, לעוקבים אחרי הפרוטוקול האוטואימוני (AIP) ולאוכלים לפי דיאטת הפחמימות המיוחדות SCD וגישת ה GAPS.

הקמח מתאים גם לשימוש ולהכנת מזונות הכשרים לפסח גם לשאינם אוכלי קטניות, משום שאינו ממיני הדגן או הקטניה כלל, אלא ירק לכל דבר.

 

נכתב על ידי:

ורד לב
נטורופתית N.D
יועצת הנקה מוסמכת IBCLC
052-8527755
מדרשת בן גוריון
הבלוג | “מה יש לצהריים”
הקבוצה בפייסבוק | “המטבח הפתוח של ורד לב”

 

מקורות:

(1) Macho GA (2014) Baboon Feeding Ecology Informs the Dietary Niche of Paranthropus boisei. PLoS ONE 9(1): e84942. doi:10.1371/journal.pone.0084942

http://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0084942

(2) Bamishaiye EI, OM Bamishaiye, Tiger Nut: As A Plant, Its Derivatives And Benefits, African Journal of Food, Agriculture, Nutrition and Development, Vol. 11, No. 5, 2011

http://www.bioline.org.br/request?nd11060

(3) Shaker M. Arafat, Ahmed M. Gaafar, Amany M. Basuny and Shereen L. Nassef, Chufa Tubers (Cyperus esculentus L.): As a New Source of Food, World Applied Sciences Journal 7 (2): 151-156, 2009 ISSN 1818-4952

http://www.idosi.org/wasj/wasj7(2)/4.pdf 

(4) Elena Sanchez-Zapata, Juana Fernandez-Lopez, and Jose Angel P´erez-Alvarez, Tiger Nut (Cyperus esculentus) Commercialization: Health Aspects, Composition, Properties, and Food Applications, Comprehensive Reviews in Food Science and Food Safety, Volume 11, Issue 4, July 2012, Pages: 366–377

http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1541-4337.2012.00190.x/abstract

(5) Elena Sánchez-Zapata et al., Preparation of Dietary Fiber Powder from Tiger Nut (Cyperus esculentus) Milk (“Horchata”) Byproducts and Its Physicochemical Properties, J. Agric. Food Chem., 2009, 57 (17), pp 7719–7725 

http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/jf901687r

(6) Singh P et al., Antidiabetic activity of ethanolic extract of Cyperus rotundus rhizomes in streptozotocin-induced diabetic mice, J Pharm Bioallied Sci. 2015 Oct-Dec;7(4):289-92. doi: 10.4103/0975-7406.168028.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26681885

 (7) López-Marcos MCBailina CViuda-Martos MPérez-Alvarez JAFernández-López J., Effects of various fibre-rich extracts on cholesterol binding capacity during in vitro digestion of pork patties, Food Funct. 2015 Nov;6(11):3473-8. doi: 10.1039/c5fo00709g. Epub 2015 Aug 21.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26292939

 (8) Prakash NRagavan B., Phytochemical observation and antibacterial activity of Cyperus esculentus L., Anc Sci Life. 2009 Apr;28(4):16-20.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22557327/?ncbi_mmode=std

(9) Galindo Bonilla, P. A., Gómez Torrijos, E., Borja Segade, J., Feo Brito, F. and Lombardero Vega, M. (2002), Allergy to tiger nut. Allergy, 57: 1083–1084. doi: 10.1034/j.1398-9995.2002.23836_5

http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1034/j.1398-9995.2002.23836_5.x/full